מי מאיתנו לא הכריז כבר מזמן מלחמת חורמה כנגד רקמת השומן שלו, ומנסה לגרום להפחתה כמה שניתן ברקמה זו למטרות אסטטיות ובריאותיות. אך האם בגופנו קיים סוג אחר של תא שומן שיכול לעזור לנו לנצח במלחמה,ואם כן איך נוכל להגביר את השפעתו של אותו תא שומן.
למי שלא מכיר, אלו הם תאי השומן שיש בגופנו:

אותו תא מוקצה שלמדנו לשנוא, אך לתא זה כמה תפקידים חשובים לתפקוד תקין של גופנו.
• אגירת שומן- מולקולת עתירות אנרגיה ביחס למקום שהיא תופסת בגופנו בהשוואה לגליקוגן שנבנה מפחמימה וזאת בזכות התכונות ההידרופוביות שלה ולכמות האנרגיה האצורה בה. השומן נאגר בצורה של טריגליצרידים.
• לתאי השומן הלבן יכולת הפרשה אדוקריני כמו הורמון הלפטין (הורמון שגורם לתחושת שובע כאשר בתאי השומן קיים מאגר גדול של  טריגליצרידים)
• בידוד של חום הגוף ושמירה כנגד זעזועים של אברים חיוניים בגוף כמו לב וכבד.

רקמת שומן ייחודית המצויה בעיקר בשלב העוברי בבני אדם,ביונקים קטנים ובחיות שנכנסות לתרדמת חורף כמו דוב. בתא חום יש טיפות רבות של שומן בשונה מתא שומן לבן רגיל ששם יש טיפה אחת גדולה של שומן.
תפקידה של רקמת השומן החום היא הגנה מפני תנאי קור. תא השומן החום מקבל איתות מהמערכת הסימפטית ולאחר מכן משתמש במקורות אנרגיה כמו שומן וגלוקוז לצורך הפקת חום.  מקורו של הצבע החום הוא בריכוז גבוה של מיטוכונדריות.

מנגנון שריפת האנרגיה ליצירת חום בשומן חום קורה  באברון המיטוכונדריה. שם בשונה מתהליך בתא רגיל אשר משחרר ATP,בתא חום יש חלבון  מיוחד UCP1 (uncoupling protein) אשר גורם ליצירת חום על ידי שריפה של קלוריות ממזון.

שורה תחתונה הפעלה והגברה של רקמת השומן שומן חום יכולה לעזור לנו להשתמש במאגרי האנרגיה שלנו לטובת יצור של חום ולבזבוז אנרגיה.
אבל האם שומן חום קיים רק בחיות ובתינוקות?
אז ממחקרים עולה כי בבני אדם בוגרים קיימת רקמת שומן חום והיא עוזרת לנו לשמור על טמפרטורה של אברים חיוניים בתנאי קור(1,2) .מהניסוי עלה שלנשים ולאנשים רזים יש ריכוז גבוה יותר של שומן חום. עם העלייה בגיל, הריכוז הולך וקטן וזאת יכולה להיות עוד סיבה לעלייה במשקל עם הגיל (1,2).
בגוף שלנו קיים סוג שלישי של שומן והוא שומן בז (Beige Adipocytes),והוא התא שמעניין אותנו הוא מצב ביניים בין השומן החום ללבן (3,4).
מקורו של התא בז הוא בתא שומן לבן שכתוצאה מהשפעה סביבתית של קור או אוכל מסוים הפך לתא בז שיכול לשרוף אנרגיה לחום(3,4).

ידוע מכבר על טרנדים של אמבטיות  קור במטרה לשרוף אנרגיה (5) .אבל קשה לעמוד בתנאי קור קיצונים שכאלה בכל פעם שנרצה לשרוף שווארמה בלאפה שנאכל. לכן יש לנו את הגירוי לאותו תהליך כתוצאה מאכילה של פלפלים חריפים שבהם נמצא החומריםCapsaicin  ו Capsinoids שמעודדים הפעלה של תאים חומים ובז ושריפה של אנרגיה לחום (3).

• פלפלים חריפים (Capsaicin,Capsinoids)
• גינגר (Gingerol)
• פלפל שחור (Piperine)
• מנטה (Menthol)
• חרדל (Allyl- isothiocyanate)
• קינמון (Cinnamaldehyde)
• תה ירוק (Catechins)

המחקרים הראו שהוספה של 30 מג/ ליום של Capsaicin  תגרום לעלייה בהוצאה אנרגטית, חמצון שומנים  והפחתת תאבון (6,7). במספרים מדובר על הוצאה קלורית של 50 קלוריות ליום (7).  

יש לציין שלמרות כמה מחקרים מעטים שמראים שינוי בהוצאה קלורית, חמצון שומנים והקטנת רעב, הנושא בתחילת דרכו ואין להסתמך על כמה מחקרים. השינוי שמתואר הוא קטן יחסית - 50 קלוריות ליום זאת אומרת ירידה של קילו אחד בחמישה חודשים.
אז על מנת לרדת באחוזי שומן באופן משמעותי נדרש להיות בגרעון קלורי מתאים.
המנגנון המדובר לא מקנה לנו ירידה מטורפת באחוזי שומן,אך מכיוון שמדובר בחומרים מהטבע אני לא רואה פסול להוסיף אותם לתפריט התזונה של לקוחותיי וליהנות מיתרונם.

1. Yoneshiro, T., Aita, S., Matsushita, M., Kameya, T. & Nakada, K. Brown Adipose Tissue , Whole-Body Energy Expenditure , and Thermogenesis in Healthy Adult Men. Obesity 19, 13–16 (2009).
2. Sacks, H. & Symonds, M. E. LOCATIONS OF BAT IN HUMANS. 62, 1783–1790 (2013).
3. Saito, M. & Yoneshiro, T. Capsinoids and related food ingredients activating brown fat thermogenesis and reducing body fat in humans. 71–77 (2013). doi:10.1097/MOL.0b013e32835a4f40
4. Seale, P. et al. Prdm16 determines the thermogenic program of subcutaneous white adipose tissue in mice. J. Clin. Invest. 121, 96–105 (2011).
5. Yoneshiro, T. et al. Brief report Recruited brown adipose tissue as an antiobesity agent in humans. 123, 4–8 (2013).
6. Ludy, M. J., Moore, G. E. & Mattes, R. D. The effects of capsaicin and capsiate on energy balance: Critical review and meta-analyses of studies in humans. Chem. Senses 37, 103–121 (2012).
7. Whiting, S., Derbyshire, E. & Tiwari, B. K. Capsaicinoids and capsinoids. A potential role for weight management? A systematic review of the evidence. Appetite 59, 341–348 (2012).