צריכה גבוהה של חלבון לא מזיקה לגוף בריא. מספר מחקרים מראים כי צריכה של חלבון (עד פי שלוש מ ה-RDA) לא גורמת לנזק לאנשים בריאים.[1-4].
למעשה, צריכת חלבון מעל הRDA יכולה במקרים מסוימים דווקא לשפר את בריאותנו. עודף חלבון וצריכת חומצות אמינו נמצאו לא מזיקים אצל אנשים בריאים.
אנשים חולים או אלו הנוטלים תרופות כמובן חייבים להתייעץ ברופא לפני השימוש בכל תוסף תזונה.
לכן, בכדי להבטיח תוצאות מאימונים אינטנסיביים, זו אסטרטגיה חכמה הרבה יותר לצרוך יותר חלבון מאשר להגביל בחוסר היגיון את הצריכה שלו.[2]
ומה קורה במצב של "עודף חלבון בארוחה"?
נתחיל מכך שהעובדות מצביעות על כך שהגוף שלנו יודע להסתגל לכמות החלבון שאנו צורכים. כלומר, אם תתחילו לאכול 30 ו-40 ואפילו 100 גרם חלבון בכל ארוחה, הגוף שלכם יתחיל לנצל יותר חלבון לצרכים הפיזיולוגיים שלו, זה יקרה לאחר כמה ימים.
חומצות האמינו (שכאמור הן אבני היסוד של החלבון) עוברות מטאבוליזם בעיקר בכבד ובשרירי השלד. ישנם כמה תהליכים שחומצות האמינו יכולות לעבור והסבירות ליצירת שומנים מהן, נמוכה מאוד.
נכון שהגוף שלנו אינו יודע לאגור חלבון, ולכן רוב החלבון "בעודף" יתחמצן לצורך יצירת אנרגיה או שיהפוך לגלוקוז או לגופי קטון. לכן, כאשר צריכת החלבון תעלה, יעלה גם קצב ההתחמצנות של חומצות האמינו וקצב הפיכתן לגלוקוז או גופי קטון, הכל בהתאם לדרישות הגוף ולאיזון הקלורי.
החלבון עובר הלאה אל המעי רק בקצב בו הוא יכול להתפרק ולהיספג בצורה אופטימלית. קצב עיכול וספיגת החלבון הוא נמוך למדי ועומד על 1.3-10 גרם לשעה כאשר הספיגה המהירה ביותר היא עבור הידרוזילטים של חלבון מי גבינה, כך שצריכת כמות גדולה של חלבון תגרום לספיגתו לאורך זמן. בנוסף, מחקר שבדק צום של 40 שעות הראה שלא היה שינוי בהתבטאות הגנים של הגורמים האנבוליים והקטבוליים בשריר או של רמות גורמי גדילה בדם. לכן, עבור אנשים בריאים, אין הכרח לצרוך חלבון בתדירות גבוהה לאורך היום ואין חשש לקטבוליזם אם המרווחים בין הארוחות יהיו גדולים בהנחה שנצרכה כמות ראויה של חלבון בסה"כ.