אחרי שזכתה במיס פיטנס 2011 (ifbb), לאנה לקאב יש הרבה מה להגיד, והיא לא שומרת כלום בבטן. בראיון Israelbody היא מדברת על הדיאטה הרצחנית שנאלצה לעבור ("פרכיית אורז אחד ביום"), ההופעה בתחרות ("למדתי פוזות של גברים אבל תיקנתי עד הערב"), והמהפך התודעתי שלדעתה יביא נשים נוספות לספורט הזה ("בנות שפעם היו שואלות אותי איך לרזות רוצות היום לפתח שרירים").

וגם: באילו תוספי תזונה היא השתמשה כדי להגיע מוכנה לתחרות תוך זמן קצר

אם מותר לי להסתכן בנבואה, התואר הרשמי שהוענק בקיץ לאנה לקאב - מיס פיטנס 2011 מטעם איגוד ifbb - הוא רק הספתח לקראת קריירה ארוכה שעומדת בפניה של הספורטאית הצעירה והשאפתנית הזאת.

תואר הוא תואר הוא תואר, ותמיד יש לו טעם מתוק, אבל מבחינת לקאב מדובר היה גם בתעודת הכשר סופית למהפך המדהים שהיא עברה: מבחורה על גבול האנורקסיה, לספורטאית מצטיינת בתחומה.

בשביל להבין את הדרך שהיא עשתה, וכמה כוח נפשי ופיזי צריך בשביל זה, רצוי ללכת כמה וכמה שנים אחורה. כשאנה הייתה בת 17, המודל שלה לא היה אלופות הפיטנס שמשוטטות בבאק סטייג' עם קאי גרין וג'י קטלר – אלא דווקא כל מיני דוגמניות שדופות, שרוטשו כמובן עד דק (!) בתוכנות פוטו שופ שונות ומשונות.

"כמו כל בחורה בגיל הזה רציתי להיות כמה שיותר רזה", היא משחזרת, "בשביל להצליח בזה פשוט הפסקתי לאכול. לא היה לי ידע או הבנה איך עושים דיאטה. הגעתי למצב שעל המטר שבעים שלי שקלתי כ 45 קילו. אבל החיים שלי השתנו כשנרשמתי למכון כושר. היה שם מאמן רוסי קשוח רצח שלקח אותי בידיים. אתה יודע איך זה רוסים".

לגמרי.

"אז אתה מבין, אני באתי לעשות קצת כושר והוא התחיל לאמן אותי בתרגילים של פאאור ליפטניג! סקוואטים עד כאב, למדתי את הטכניקות והתחלתי לאהוב את זה. אחרי זמן קצר הגוף שלי הפך להיות מאסיבי. זה מצא חן בעיני".

"כן, תראה עסקתי כמעט 5 שנים בפיתוח גוף באופן רציני. {C}גיל גרנות (הבעלים של Israelbody) הוא חבר טוב, ותמיד נעזרתי בו. הוא אמר לי שחברת  Israelbody  מקדמת ומאמנת ספורטאים מצטיינים רוצה עכשיו לתת במה גם לקטגוריית הנשים, והוא חושב שאני מתאימה. התחלנו להשתעשע ברעיון, אבל רק במאי החלטתי סופית, 3 חודשים לפני התחרות שאני הולכת על זה".

"זה מאוד נכון כי יש הבדל במאסת השריר בהשוואה לגבר לכן גם שריפת השומן איטית יותר ודרושה עבודה קשה יותר. תראה, מכיוון שהתאמנתי חזק 5 שנים כבר בניתי מאסת שריר די נכבדה, כי תמיד הייתי שמה דגש על תרגילי כוח, אבל מצד שני תזונה אף פעם לא מאוד הקפדתי, ככה שהייתי צריכה לשנות פאזה מבחינת  התזונה, מה גם שההתרעה הייתה קצרה מאוד. הייתי צריכה לשים גז בקטע של ההכנה כלומר לא הייתה לי שום אפשרות לקחת את זה באיזי בהתחלה ולהגביר קצב, אלא ישר להיכנס להילוך חמישי. כבר מהיום הראשון גיל הורה לי לעשות פעמיים ביום אירובי. גם בפחמימות זה היה כסאח. תבין שהתחלתי עם 18 גרם פחמימה ביום, זה 3 פרכיות אורז, חודשיים אחרונים הייתי על פרכיה אחת, 6 גרם פחמימה. היה קשה אבל אני בחורה פייטרית. אם אני מחליטה משהו אני נותנת מעצמי עד הסוף וככה היה. מצד שני צריך לזכור, זו תקופה שפשוט אין לך חיים. זה חודשיים שבהם הייתי נראית כמו זומבית. הייתי הולכת שני צעדים ואז מתיישבת על ספסל לנוח. הייתי די גמורה אבל לא נשברתי".  

האופציות שלנו כנשים הן יותר מוגבלות, בגלל אותן תופעות לוואי שיכולות לנבוע מכל מיני מוצרים הורמונאליים ולכן דאגתי להעזר בגיל גרנות לבחור בקפידה כל תוסף שנכנס לי לפה.

דבר ראשון אני דואגת לבחור תוספי מזון תוצרת ארה"ב. החל מחלבון Matrix5  לאורך החודשיים הראשונים ואח"כ ISOPURE בחודש האחרון. במקביל קפאין או שורף שומן כלשהו שבעיקר ייתן לי ארנגיה ומרץ. הרבה חומצות אמינו, בעיקר HMB למניעת פירוק השרירים וכמובן מולטי ויטמין טוב שמכיל ברזל וB12. בין לבין הוספתי גלוטמין מקרוני לשמירה על המערכת החיסונית והתאוששות.

אני יכולה להגיד לך, הייתי סתם בוחרת תוספים כמו שניסו לתת לי בכל מיני חנויות וחדרי כושר, לא הייתי מצליחה להחזיק את התהליך הקשה והמתיש הזה.

לא ממש, אני די מקפידה על אותו המשטר. לעיתים אני משלבת קריאטין, אני די חוששת מספיחת נוזלים אז אני משתמשת באדרנול 8, אבל לא מעבר.

אל התחרות הגיעה בשייפ נפלא, כמו רוב הספורטאים שעוברים תחת ידו של גיל גרנות וממלאים אחרי ההוראות בלי לבלף (גילו נאות: אני לא אובייקטיבי בנושא, אבל עדיין יכול להוכיח את האמירה הזאת גם בבית המשפט). היא לא בילפה. עשתה הכל לפי הספר והנחישות שלה השתלמה. מצד שני, חוסר הניסיון הביא עימו פדיחה קטנה: "לא ידעתי פוזות בכלל! מישל טרוני שהוא חבר טוב שלי ועזר לי הרבה לימד אותי ברגע האחרון, אבל מה, הוא לימד אותי פוזינג של גברים. יצא שעמדתי שם כמו גלדיאטור. הגיע מישהו מטעם האיגוד שהסביר לי שאלו לא הפוזות של הקטגוריה. הוא היה המום. שאל אותי: מה את עושה? את אישה, את עדינה. את צריכה לעמוד ברכות, לפתוח את היד, לזרום. אז בגלל זה בהתחלה במוקדמות הפוזינג שלי היה מעפן לגמרי אבל עד הערב עבדה איתי גילי טרייסון חברת Israelbody  הוותיקה שהייתה בעבר מיס פיטנס, ועשתה איתי עבודה מעולה. תפסתי הכל, ובערב זה שטף".

"באמת אין הרבה נשים בספורט, ממש לא מספיק. אבל אני חושבת שבכל זאת משהו קורה בתודעה, למרות שזה תהליך איטי וצריך סבלנות. אני בהחלט מעודדת נשים להיכנס לתחום, אני חושבת שזו נשיות במיטבה. מאז התחרות פנו אלי בחורות שמשבחות ומפרגנות ושואלות שאלות ואני מכוונת אותן מכל הלב. אני חושבת שזו חוויה בלתי רגילה לעשות הכנה כזאת ולעמוד בזה, זה מוכיח משהו על עצמך. הייתי רוצה לראות 15 נשים בקטגוריה, זה החלום שלי. אז אפשר יהיה לקרוא לזה תחרות. תראה, אני לא רוצה להעליב אף אחד אבל תחשוב שיש מקרים שבגלל שאין מתחרות מעלים כל אחת,  ובאה מישהי רזונת שהיא בכלל לא קשורה לספורט. זה נורא עצוב לפי דעתי. אני בעד למנף את זה כמה שיותר גבוה וקדימה בארץ. בכלל כל המודעות לבניית שריר ופיתוח גוף נהייתה מאוד חזקה וכן מתעוררת המודעות אצל בחורות. אני בתור מאמנת אישית רואה את זה בשטח. בנות שבעבר באו אלי כדי לרדת במשקל באות היום ורוצות שרירים, ולוקחות חלבונים והכול".

"תראה, אני לא בעד שנשים יהפכו למפלצות של שרירים, כל מה שהולך בקטגוריית השרירניות באולימפיה, אני ממש לא שם. אני אומרת: שמרי על גבולות של נשיות. אם עושים את זה באופן טבעי אז זה נראה סך הכול טוב בכל קריטריון. מאוד אסתטי מאוד אתלטי. צריך גם להבין, הרי בחורות לא באמת גדלות ונראות ענקיות רק מלהתאמן טוב. ראוי שזה יהיה ברור לכל מי שמתחילה, שלהתנפח היא לא תתנפח כמו בסרטים, אין לה מה לפחד מדבר כזה. היא תקבל מראה אתלטי יותר, מה רע בזה? יש בזה רק טוב".  

"יש לי הרבה מאוד ידידים גברים. משום מה תמיד התחברתי לגברים יותר מאשר לנשים, ובאמת דווקא גברים פחות מעודדים אותי אולי זה מאיים עליהם איפשהו. הרבה חושבים שאני מגזימה. הם פרגנו לי עם התחרות אבל נגיד אחרי התחרות התחלתי להיכנס לזה עוד יותר ברצינות ולהעלות מאסה, ישר אמרו לי שאני מגזימה ושיש לי ידיים גדולות. אבל זה לא כל כך חשוב לי, האווירה. אני רואה את זה כחלק מתהליך הכרחי כדי להגיע למה שאני רוצה. אני תמיד אעשה מה שטוב לי. אני מרגישה שמאז ותמיד הייתה לי אהבה למשקולות וכוח, ושתמיד הייתי טובה בזה, אז ככה שמצאתי את המקום שלי ואין לחי כוונה ללכת ממנו".  

"חו"ל אבל לגבי מתי ואיפה זה עדיין סודי, אני שומרת את זה לעצמי. אגיד רק שאני עובדת קשה כל יום כדי להגשים את המטרה שלי".

"אני וגיל , בכלל אני וכל ישראלבודי לקחנו לעצמנו פרייקט לקדם את ספורט פיתוח הגוף הנשי בארץ. לי עצמי יש כמה מתאמנות שאותן אני מכינה בהשגחת Israelbody לקראת התחרויות השונות.

החל מתזונה, אימונים אישיים וממש הכל.

נשים יכולות לעשות את זה, רק אין להם את המודעות, ואני רוצה לעשות פה שינוי.