מוקד הזמנות וייעוץ אישי 1-599-500-590 בשיחה רגילה

הרשת הגדולה בישראל, סניפים: רמת גן, תל אביב, ירושלים, ראשון לציון, חולון, כפר סבא, הרצליה ופתח תקווה.
חדש - סניף פתח תקווה

חדשות האתר

מידע מקצועי וכתבות חנות תוספי התזונה

מועדון החברים

מצא כתבה:

מאזן חומצה ובסיס תזונתי/ יואב אליצור

מאת: The Kid - יואב אליצור

קטגוריות: תזונת ספורט  

 

תזונה. זהו ללא ספק אחד מהתחומים החשובים והמשפיעים ביותר בחיינו. זהו גם ללא ספק אחד מהתחומים המדעיים הנבדקים והנחקרים ביותר בימינו. ובכן, הבעיות והמחלות הקשורות והנגרמות מתזונה הולכות ומתגברות, וכל תזונאי או כל דיאטנית ממהרים למצוא "נוסחה" חדשה שתעזור לאוכלוסיה לחטב את גופם ולאבד ממשקלם. אפילו כמעט כל תכנית חדשה בטלוויזיה עוסקת בתזונה ודיאטות. אפילו מנסים למצוא "ניתוחי פלא" חדשים שיעזרו לאנשים להפחית ממסת השומן מבלי להתאמץ ולזוז מהכסא. כמה שהנושא מתפתח ותופס תאוצה בימינו. ככל שהידע עולה, איתו גם המחלות והיקף הירכיים והמותניים שלנו.

 

מרבית הנושאים העוסקים בתזונה, נלעסו. כל האינפורמציה בנוגע לתזונה ודיאטה, ידועים לנו כבר.

 

הכל משעמם, ידוע לנו ולמרות זאת איננו מגיעים לתוצאות מקסימליות.

 

אילו עוד גורמים קריטיים וחשובים עוד לא ידועים לנו בתחום הזה?

ובכן, אחד מן הנושאים החשובים ביותר בתזונה, הבריאות ופיתוח הגוף הוא מאזן חומצה ובסיס. נכון, מרבית האנשים אינם מייחסים לו חשיבות רבה וחלקכם אפילו אינם מבינים במה מדובר, ואיך לעזאזל הדבר יעזור לנו לשפר את הביצועים ולהראות טוב עם התחתונים ההדוקים או הביקיני. לכן, חשוב לי להרחיב ולפרט הנושא ולכתוב על כך מאמר, ולספק מידע חיוני אשר יכול לעזור לחלקכם.

 

מאזן חומצה ובסיס תזונתי:

כאשר מזון נצרך, מתעכל ונספג, כל מרכיב ממנו יכול להוות כמייצר תגובה חומצית או כמייצר תגובה בסיסית לכליות. כאשר אנו מחשבים את הסכום של כל המרכיבים מייצרי הבסיס או החומציות, לאחר ארוחה או בסופו של היום, אנו מקבלים את מאזן החומציות והבסיסיות.

 

ככל שהדיאטה שלנו מכילה יותר מזונות ומרכיבים הגורמים לתגובה חומצית, היא תגרום לעומס ומאזן חומצי גבוה בגוף. במידה והיא מכילה מזונות ומרכיבים הגורמים לתגובה בסיסית, היא תוביל לאלקליות בגוף.

 

כיצד אנו יודעים מהי התגובה הבסיסית/חומצית של כל המזונות שאנו אוכלים? ישנן שיטות למדידת הפוטנציאל לעומס החומצי (או הבסיסי) בכליות ורמת החומציות המופרשת בשתן (1). כאשר מעוניינים במדידת העומס החומצי של מזון יחיד, השיטה הראשונה עדיפה.

 

מדוע המדד והמאזן של החומציות או האלקליות בגוף חשוב לנו?

כל תא בגוף מתפקד אופטימלי בטווח מסויים של pH (מדד החומציות או האלקליות בגוף).

 

בעיה נפוצה בדיאטות של מרבית האנשים כיום היא שהן גורמות, בין השאר, ל"חומציות-יתר מטבולית כרונית במעמד נמוך" (low grade metabolic acidosis). במילים אחרות, למרבית המזונות בדיאטה המערבית המודרנית פוטנציאל לעומס חומצי גבוה בכליות (Potential Renal Acid Load - PRAL), דבר שמוביל לשיבוש במאזן החומצה והבסיס בגוף וברקמות ובסופו של דבר לחומציות-יתר מטבולית.

 

"אז מה? מה רע בחומציות המטבולית הזו?", אני כבר שומע אותך צועק למחשב.

 

מאחר והגוף חייב, בכל מחיר, לשמור על רמות pH יציבות ומאוזנות, החומציות הזו זקוקה להנטרל בעזרת מנגנון ייצור הבסיס. כך שאפילו שרמות ה-pH בגוף יציבות ותקינות, והפגישה שלך עם הרופא הסתיימה בסדר, זה עדיין לא אומר שאינך נמצא בסכנה. למעשה, הנה כמה מהשיטות של הגוף לאזן ולייצב את ה-pH:

 

היפרקלציוריה (ריכוז גבוה של סידן בשתן);

מכיוון שסידן משמש כבסיס חזק ויכול לנטרל את רמות החומציות המוגזמות, והעצם מכילה את מאגר הסידן השופע ביותר בגוף, חומציות מטבולית גורמת לשחרור סידן מהעצם. כתוצאה מכך, אוסטיאוליזה והפעילות האוסטיאוקלסטית (מפרקת עצם) גוברים בעוד שאוסטיאוגנזיס והפעילות האוסטיאובלסטית (בונה עצם) נחלשת. הדבר הנ"ל גורם לכך שהסידן שהיה אגור בעצם שוחרר ואבד בשתן עם החומצה אשר ניטרל. זה יוצר מאזן סידן שלילי (יותר סידן אובד מהגוף מאשר נכלל) והעצמות נחלשות (2,3,4,6,33-36).

 

מאזן ניטרוגן שלילי (ריכוז גבוה של חנקן בשתן);

גלוטמין היא חומצת אמינו בסיסית חזקה ביותר, ודומה מאוד לסידן במקרה הזה. מכיוון שתאי השריר מכילים את מאגר הגלוטמין השופע ביותר בגוף, חומציות מטבולית גורמת לפירוק שריר על מנת לשחרר גלוטמין מהשריר. חומצות האמינו מופרשות מרקמות השריר ופירוק החלבון (פרוטאוליזה) מתעצם, בעוד שהפעילות האנאבולית (בונה) וסינטזת החלבון נחלשים, ואלו מובילים לאיבוד חלבון שריר ומאזן חנקן וחלבון שליליים (2,4,7,10-18,27-31).

 

שיבושים אנדוקריניים ומטבוליים;

לא פחות חשוב, חומציות מטבולית גורמת גם ל-

- ירידה בפעילות של IGF-1  (4,20,22,23)

- חסינות (תנגודת) להורמון הגדילה (GH resistance) (4,19-25)

- תת פעילות של בלוטת התריס (hypothyroidism) (4,26)

- רמות מוגזמות של קורטיזול בדם (hypercortisolemia) (4,5,9,28,32)

- ירידה בייצור הלפטין ורמותיו (38,40)

- פגיעה במערכת החיסון ותפקודה, תנגודת לאינסולין, דלקות וכו'...

 

מה הבעיה בדיאטה שלנו?

בשנת 2002, סבסטיאן ותלמידיו השוו בין דיאטה ממוצעת של אבותינו ודיאטה ממוצעת בימינו (8). לטענתם, הדיאטה הממוצעת המודרנית בעלת עומס חומצי גבוה יותר בלמעלה מ-50% מהדיאטה הממוצעת בעבר!

 

כלומר, כיום חלק נרחב באוכלוסיה נמצא בסיכון גבוה ביותר לחומציות-יתר מטבולית. למעשה, אצל מרבית האנשים בעולם המערבי, אוסטיאופורוזיס ומחלות הקשורות להורמונים ואיבוד שריר ועצם בגיל מבוגר יותר (כשתפקודי הכליות משתבשים), יכולות להיות, בין השאר, תוצר של חומציות-יתר מטבולית כרונית.

 

חשוב לציין שחומציות יתר מטבולית עשויה גם לדכא ליפוליזה (פירוק ושחרור שומן) וחמצון ("שריפת") שומן ,41,42,43)39,40). בנוסף, היא יכולה לגרום לעלייה במסת הגוף והשומן בעקבות איבוד שריר וירידה במסת הגוף הרזה (וכתוצאה מכך, ירידה בקצב חילוף החומרים וההוצאה האנרגטית), פגיעה בתפקודה ופעילותה של בלוטת התריס, ירידה בייצור ורמות הלפטין, ירידה ברגישות להורמון הגדילה והאינסולין, עלייה ברמות הקורטיזול בדם, והגברת צריכת המזון והרעב.

 

כיצד הדיאטה של ימינו חומצית יותר מהדיאטה הממוצעת בעבר?

ובכן, ההחלפה של מזונות מייצרי בסיס במזונות מייצרי חומציות מגיעה בעיקר כתוצאה מהחלפה של פירות וירקות בדגנים. בנוסף, מרבית המזונות המודרניים, דחוסי האנרגיה, המעובדים והדלים במרכיבים תזונתיים חיוניים, בעלי פוטנציאל לעומס חומצי גבוה. ולסיום, מזונות עתירי חלבון מהחי, שנפוצים גם הם בדיאטה המערבית הטיפוסית בימינו, נוטים להיות מייצרי חומציות גם כן.

 

כעת, הנכם בוודאי מעוניינים בטבלה המכילה מדד חומצי או בסיסי של מזונות שונים.

 

ובכן, הטבלה הבאה מכילה רשימה של 96 מזונות שונים והעומס החומצי שלהם בכליות (potential renal acid load = PRAL). מזונות המכילים מדד שלילי ונגטיבי מעידים על כך שהמזון הוא בסיסי. מזונות המכילים ניקוד של 0 מסמנים שהמזון ניטרלי.

                  

                                                                          

קבוצות מזון ומזונות המדד החומצתי 

בשר ומוצרים מהחי - ממוצע

בקר רזה
עוף  
בשר בקר
חזיר רזה
סטייק "ראמפ"
נקניק סלאמי
בשר הודו
פילה עגל

9.5

7.8
8.7
10.2
7.9
8.8
11.6
9.9
9.0

דגים ופירות ים - ממוצע

פילה בקלה
הרינג
פורל

7.9

7.1
7.0
10.8

חלב, מוצרי חלב וביצים

חלב
גבינה דלת חלבון
גבינה עתירת חלבון

חלב חמאה
צ'דר דל שומן
גבינת קוטג'
שמנת חמוצה
ביצה שלמה
לבן ביצה
חלמון
גבינה צהובה קשה
גלידה
חלב מלא
חלב מלא מפוסטר
גבינת פרמזן
גבינה מותכת/מעובדת
יוגורט מחלב מלא ופירות
יוגורט טבעי מחלב מלא

 

1.0
8.0
23.6

0.5
26.4
8.7
1.2
8.2
1.1
23.4
19.2
0.6
1.1
0.7
34.2
28.7
1.2
1.5

סוכר ומתוקים - ממוצע

שוקולד חלב
דבש
עוגה
מרמלדה

4.3

2.4
-0.3
3.7
-1.5

ירקות - ממוצע

אספרגוס
ברוקולי
גזר
כרובית
סלרי
מלפפון
חציל
כרשה
חסה
פטריות
בצל
פלפל
תפו"א
צנון/צנונית
תרד
מיץ עגבניות
עגבניות
קישוא

-2.8

-0.4
-1.2
-4.9
-4.0
-5.2
-0.8
-3.4
-1.8
-2.5
-1.4
-1.5
-1.4
-4.0
-3.7
-14.0
-2.8
-3.1
-2.6

פירות, אגוזים ומיצי פירות - ממוצע

מיץ תפוחים
תפוח
משמשים
בננה
דובדבנים
מיץ ענבים
אגוזי לוז
קיווי
מיץ לימון
מיץ תפוזים
תפוזים
אפרסק
בוטנים
אגס
אננס
צימוקים
תותים
אגוזי מלך
אבטיח

-3.1

-2.2
-2.2
-4.8
-5.5
-3.6
-1.0
-2.8
-4.1
-2.5
-2.9
-2.7
-2.4
8.3
-2.9
-2.7
-21.0
-2.2
6.8
-1.9

דגנים

לחם - ממוצע
קמח - ממוצע
פסטה - ממוצע

לחם דגנים וזרעים
לחם שיפון
לחם חיטה ודגנים מעורבים
לחם חיטה
לחם לבן
קורנפלקס
קרקר שיפון
אטריות ביצים
שיבולת שועל
אורז חום
אורז לבן
קמח שיפון
ספגטי
ספגטי מקמח מלא
קמח חיטה

 

3.5
7.0
6.7

4.0
4.1
3.8
1.8
3.7
6.0
3.3
6.4
10.7
12.5
1.7
5.9
6.5
7.3
8.2

קטניות - ממוצע

שעועית ירוקה
עדשים
אפונה

1.2

-3.1
3.5
1.2

שומנים ושמנים - ממוצע

חמאה
מרגרינה
שמן זית
שמן חמניות

0

0.6
-0.5
0.0
0.0

 

 

 

  • הערכים נמדדו ע"י רמל ומאנז, אותם החוקרים אשר המציאו את השיטה המדוברת (1), ומבוססים על מנה של 100 ג'.
  • ראוי לציין שישנו הבדל בין רמת החומציות בקיבה, ובין רמות החומציות והבסיסיות בגוף וברקמות והעומס החומצי בכליות. מיץ לימון, לדוגמא, הוא חומצי מאוד בקיבה אך יוצר תגובה בסיסית בגוף. חלב, לעומת זאת, סותר-חומצה בקיבה אך בעל תגובה חומצית גבוהה ביותר בגוף וברקמות, כפי שמצויין בטבלה שלמעלה.

 

 

אני כאן בשביל לווסת חומציות

שימו לב שאפילו בתזונה בריאה יחסית, המכילה דגנים מלאים וטבעיים ועשירה בחלבון רזה מהחי, העומס החומצי גבוה יחסית.

 

שיפור מאזן החומצה והבסיס של התפריט המערבי, יכולה לשפר את בריאות העצם ולתרום לעצמות חזקות יותר, לשפר את מאזן החנקן והחלבון, להוריד את רמות הקורטיזול בדם, לעודד אנאבוליזם ולמזער קטבוליזם, לשפר את פעילות ותפקוד בלוטת התריס והרגישות להורמון הגדילה והאינסולין ולתרום למערכת חיסונית טובה יותר (5,44). ללא ספק, שינוי התפריט ושיפור מאזן חומצה ובסיס יכולים להיות חיוניים ביותר לאתלטים המעוניינים בהרכב גוף ובריאות אופטימליים וביצועים ספורטיביים מקסימליים.

 

הנה כמה דרכים שיעזרו לכם להשיג את המטרה הזו:

  • השתמשו בערכים שלמעלה כדי לחשב את מדד החומציות של הארוחה. על מנת לעשות זאת, פשוט מדדו את כמות המזון (בגרמים) הנצרך. לאחר מכן, הכפל את הערך החומצי של המזון בכמות. לדוגמא, אם אכלתם 250 ג' בקר רזה, המדד החומצי של הבשר יהיה 7.8 (ל-100 ג') כפול 2.5 (בשביל להגיע למנה בת 250 ג'), או 19.5. אם אכלתם בנוסף לבשר 200 ג' תרד, המדד החומצי יהיה -14 כפול 2 = -28. הערך החומצי הכולל של הארוחה יהיה (19.5-28) 8.5-. במילים אחרות, הארוחה תייצר תגובה בסיסית, וזה מה שאנו מחפשים.
  • לאחר שחשבתם את המדד החומצי של המזונות, הוסיפו לכל ארוחה פירות ו/או ירקות, ובחרו באלו המייצרים את התגובה הבסיסית ביותר (תרד, סלרי, גזר וכו'). כל אחד יכול להפיק תועלת מהוספת פירות וירקות לתפריט. הרבה רופאים ומומחים מבינים כעת שהדרך האפקטיבית והטובה ביותר לשיפור בריאות העצם היא אכילת פירות וירקות (3,37).
  • במידה והנכם אוכלים ארוחות גדולות המייצרות תגובה חומצית גבוהה ואינכם מסוגלים להוסיף מזונות "בסיסיים", הוסיפו כמות קטנה של גלוטמין לארוחה. גלוטמין אקסוגני (הנובע ממקור חיצוני) יכול לנטרל במעט חומציות (7).

 

כמה הערות בנוגע לחלבון וחומציות:

דיאטנים, רופאים ותזונאי ספורט יצאו נגד חלבון מהחי מסיבות שונות, וביניהן גם השפעתן על העומס החומצי בכליות. אפילו שרוב המוצרים המכילים חלבון מהחי (בעיקר מוצרי בשר ודגים) אכן בעלי מדד חומצי גבוה, מעניין שאותם ה"מומחים" ממליצים על דיאטות עתירות פחמימות ודגנים. כפי שניתן לראות למעלה, גם דגנים מלאים יכולים להיות חומציים ביותר.

 

בנוסף לכך, אינני טוען שעליכם להמנע מצריכת חלבון מהחי, אלא שעליכם לצרוך מספיק מזונות "בסיסיים" בתפריט ולהקדיש תשומת לב רבה יותר למאזן חומצה ובסיס והעקרונות הנזכרים במאמר זה.

 

לסיכום;

רק מכיוון שמרבית האנשים אינם מייחסים חשיבות לנושא הנ"ל, אין זה מעיד עליו שהוא אינו חשוב ומשמעותי לספורטאים. למעשה, שיפור מאזן החומצה והבסיס יכול לסייע לבריאות והרכב גוף טובים יותר ולמנוע את איבוד השריר והעצם, והשינויים הפיזיולוגיים המתרחשים בעקבות חומציות-יתר מטבולית.

 

נכתב ע"י - יואב אליצור- צוות ישראלבודי

 

לתגובות, שאלות, הצעות וכו', ניתן ליצור קשר באימייל:

yoav.elizur@gmail.com

כל הזכויות שמורות לאתר ישראלבודי

 

מקורות:

  1. Remer T, Manz F. Potential renal acid load of foods and its influence on urine pH. J Am Diet Assoc. 1995 Jul;95(7):791-7.
  2. Frassetto L, Morris RC Jr, Sebastian A. Potassium bicarbonate reduces urinary nitrogen excretion in postmenopausal women. J Clin Endocrinol Metab. 1997 Jan;82(1):254-9.
  3. New SA. Nutrition Society Medal lecture. The role of the skeleton in acid-base homeostasis. Proc Nutr Soc. 2002 May;61(2):151-64.
  4. Wiederkehr M, Krapf R. Metabolic and endocrine effects of metabolic acidosis in humans. Swiss Med Wkly. 2001 Mar 10;131(9-10):127-32.
  5. Maurer M, Riesen W, Muser J, Hulter HN, Krapf R. Neutralization of Western diet inhibits bone resorption independently of K intake and reduces cortisol secretion in humans. Am J Physiol Renal Physiol. 2003 Jan;284(1):F32-40. Epub 2002 Sep 24.
  6. Buclin T, Cosma M, Appenzeller M, Jacquet AF, Decosterd LA, Biollaz J, Burckhardt P. Diet acids and alkalis influence calcium retention in bone. Osteoporos Int. 2001;12(6):493-9.
  7. Welbourne TC, Joshi S. Enteral glutamine spares endogenous glutamine in chronic acidosis. JPEN J Parenter Enteral Nutr. 1994 May-Jun;18(3):243-7.
  8. Sebastian A, Frassetto LA, Sellmeyer DE, Merriam RL, Morris RC Jr. Estimation of the net acid load of the diet of ancestral preagricultural Homo sapiens and their hominid ancestors. Am J Clin Nutr. 2002 Dec;76(6):1308-16.
  9. Welbourne TC. Glucocorticoid and acid-base homeostasis: effects on glutamine metabolism and transport. Am J Kidney Dis. 1989 Oct;14(4):293-7.
  10. Welbourne TC. Acid-base balance and plasma glutamine concentration in man. Eur J Appl Physiol Occup Physiol. 1980;45(2-3):185-8.
  11. Welbourne TC, Phromphetcharat V, Givens G, Joshi S. Regulation of interorganal glutamine flow in metabolic acidosis. Am J Physiol. 1986 Apr;250(4 Pt 1):E457-63.
  12. Ballmer PE, McNurlan MA, Hulter HN, Anderson SE, Garlick PJ, Krapf R. Chronic metabolic acidosis decreases albumin synthesis and induces negative nitrogen balance in humans. J Clin Invest. 1995 Jan;95(1):39-45.
  13. Caso G, Garlick BA, Casella GA, Sasvary D, Garlick PJ. Acute metabolic acidosis inhibits muscle protein synthesis in rats. Am J Physiol Endocrinol Metab. 2004 Jul;287(1):E90-6. Epub 2004 Feb 24.
  14. Holecek M, Safranek R, Rysava R, Kadlcikova J, Sprongl L. Acute effects of acidosis on protein and amino acid metabolism in perfused rat liver. Int J Exp Pathol. 2003 Aug;84(4):185-90.
  15. Safranek R, Holecek M, Kadlcikova J, Sprongl L, Mislanova C, Kukan M, Chladek J. Effect of acute acidosis on protein and amino acid metabolism in rats. Clin Nutr. 2003 Oct;22(5):437-43.
  16. Conjard A, Komaty O, Delage H, Boghossian M, Martin M, Ferrier B, Baverel G. Inhibition of glutamine synthetase in the mouse kidney: a novel mechanism of adaptation to metabolic acidosis. J Biol Chem. 2003 Oct 3;278(40):38159-66. Epub 2003 Jul 18.
  17. Franch HA, Mitch WE. Catabolism in uremia: the impact of metabolic acidosis. J Am Soc Nephrol. 1998 Dec;9(12 Suppl):S78-81.
  18. Franz M, Horl WH. Protein catabolism in acute renal failure. Miner Electrolyte Metab. 1997;23(3-6):189-93.
  19. Mahlbacher K, Sicuro A, Gerber H, Hulter HN, Krapf R. Growth hormone corrects acidosis-induced renal nitrogen wasting and renal phosphate depletion and attenuates renal magnesium wasting in humans. Metabolism. 1999 Jun;48(6):763-70.
  20. Brungger M, Hulter HN, Krapf R. Effect of chronic metabolic acidosis on the growth hormone/IGF-1 endocrine axis: new cause of growth hormone insensitivity in humans. Kidney Int. 1997 Jan;51(1):216-21.
  21. Sicuro A, Mahlbacher K, Hulter HN, Krapf R. Effect of growth hormone on renal and systemic acid-base homeostasis in humans. Am J Physiol. 1998 Apr;274(4 Pt 2):F650-7.
  22. Kuemmerle N, Krieg RJ Jr, Latta K, Challa A, Hanna JD, Chan JC. Growth hormone and insulin-like growth factor in non-uremic acidosis and uremic acidosis. Kidney Int Suppl. 1997 Mar;58:S102-5.
  23. Challa A, Chan W, Krieg RJ Jr, Thabet MA, Liu F, Hintz RL, Chan JC. Effect of metabolic acidosis on the expression of insulin-like growth factor and growth hormone receptor. Kidney Int. 1993 Dec;44(6):1224-7.
  24. Challa A, Krieg RJ Jr, Thabet MA, Veldhuis JD, Chan JC. Metabolic acidosis inhibits growth hormone secretion in rats: mechanism of growth retardation. Am J Physiol. 1993 Oct;265(4 Pt 1):E547-53.
  25. Sutton JR, Jones NL, Toews CJ. Growth hormone secretion in acid-base alterations at rest and during exercise. Clin Sci Mol Med. 1976 Apr;50(4):241-7.
  26. Brungger M, Hulter HN, Krapf R. Effect of chronic metabolic acidosis on thyroid hormone homeostasis in humans. Am J Physiol. 1997 May;272(5 Pt 2):F648-53.
  27. Mitch WE, Price SR. Mechanisms activated by kidney disease and the loss of muscle mass. Am J Kidney Dis. 2001 Dec;38(6):1337-42.
  28. May RC, Bailey JL, Mitch WE, Masud T, England BK. Glucocorticoids and acidosis stimulate protein and amino acid catabolism in vivo. Kidney Int. 1996 Mar;49(3):679-83.
  29. Mitch WE. Metabolic acidosis stimulates protein metabolism in uremia. Miner Electrolyte Metab. 1996;22(1-3):62-5.
  30. Mitch WE, Medina R, Grieber S, May RC, England BK, Price SR, Bailey JL, Goldberg AL. Metabolic acidosis stimulates muscle protein degradation by activating the adenosine triphosphate-dependent pathway involving ubiquitin and proteasomes. J Clin Invest. 1994 May;93(5):2127-33.
  31. Price SR, Mitch WE. Metabolic acidosis and uremic toxicity: protein and amino acid metabolism. Semin Nephrol. 1994 May;14(3):232-7.
  32. Price SR, England BK, Bailey JL, Van Vreede K, Mitch WE. Acidosis and glucocorticoids concomitantly increase ubiquitin and proteasome subunit mRNAs in rat muscle. Am J Physiol. 1994 Oct;267(4 Pt 1):C955-60.
  33. Wachman A, Bernstein DS. Diet and osteoporosis. Lancet. 1968 May 4;1(7549):958-9.
  34. Caudarella R, Vescini F, Buffa A, La Manna G, Stefoni S. Osteoporosis and urolithiasis. Urol Int. 2004;72 Suppl 1:17-9.
  35. N. S. Krieger, N. E. Sessler and D. A. Bushinsky. Acidosis inhibits osteoblastic and stimulates osteoclastic activity in vitro. Am J Physiol Renal Physiol 262: F442-F448, 1992;
  36. J. A. Kraut and J. W. Coburn. Bone, Acid, and Osteoporosis. N. Engl. J. Med., June 23, 1994; 330(25): 1821 - 1822.
  37. Frances A Tylavsky, Katherine Holliday, Robert Danish, Catherine Womack, John Norwood and Laura Carbone. Fruit and vegetable intakes are an independent predictor of bone size in early pubertal children. American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 79, No. 2, 311-317, February 2004
  38. Teta D, Bevington A, Brown J, Pawluczyk I, Harris K, Walls J. Acidosis downregulates leptin production from cultured adipocytes through a glucose transport-dependent post-transcriptional mechanism. J Am Soc Nephrol. 2003 Sep;14(9):2248-54.
  39. Hjemdahl P. Inhibition of the lipolytic response to nerve stimulation during acidosis. Acta Physiol Scand. 1976 Sep;98(1):80-4.
  40. Teta D, Bevington A, Brown J, Throssell D, Harris KP, Walls J. Effects of acidosis on leptin secretion from 3T3-L1 adipocytes and on serum leptin in the uraemic rat. Clin Sci (Lond). 1999 Sep;97(3):363-8.
  41. Whittaker J, Cuthbert C, Hammond VA, Alberti KG. The effects of metabolic acidosis in vivo on insulin binding to isolated rat adipocytes. Metabolism. 1982 Jun;31(6):553-7.
  42. Hjemdahl P, Fredholm BB. Direct antilipolytic effect of acidosis in isolated rat adipocytes. Acta Physiol Scand. 1977 Nov;101(3):294-301.
  43. Hjemdahl P, Fredholm BB. Influence of adipose tissue blood flow on the lipolytic response to circulating noradrenaline at normal and reduced pH. Acta Physiol Scand. 1976 Sep;98(1):74-9.
  44. Wiederkehr MR, Kalogiros J, Krapf R. Correction of metabolic acidosis improves thyroid and growth hormone axes in haemodialysis patients. Nephrol Dial Transplant. 2004 May;19(5):1190-7. Epub 2004 Feb 19.
  45. McCarty MF. Acid-base balance may influence risk for insulin resistance syndrome by modulating cortisol output. Med Hypotheses. 2005;64(2):380-4.

תוכן ההודעה:

    מומלץ לשלב עם: