מוקד הזמנות וייעוץ אישי 1-599-500-590 בשיחה רגילה

הרשת הגדולה בישראל, סניפים: רמת גן, תל אביב, ירושלים, ראשון לציון, חולון, כפר סבא, הרצליה ופתח תקווה.
חדש - סניף פתח תקווה

חדשות האתר

משלוחים חינם - משלוחים חינם למזמינים באתר או בטלפון על כל קניה מעל 285 ש"ח

מידע מקצועי וכתבות חנות תוספי התזונה

מועדון החברים

מצא כתבה:

בניית שריר – מי אחראי לכך?

מאת: גל ציון-פור - דיאטן קליני וספורט, אחראי תחום תזונה ברשת ישראלבודי

קטגוריות: תזונת ספורט  

 

כל מתאמן ודאי שמע לא פעם, שהשריר שלו מתפרק ונבנה בעקבות פעילות גופנית.  אך מיהם אותם חומרים שגורמים לגוף שלנו להיכנס לתהליכים של בניה ופירוק? 

אחת הקבוצות העיקריות נקראת "הורמונים" ובהקשר שלנו, ההורמונים נחלקים לשתי תת-קבוצות:

הורמונים אנאבוליים (בונים) והורמונים קטבוליים (מפרקים). 

 

החלק השני, יסקור את סוגי ההורמונים האנאבוליים (בונים) בהקשר לבניית שריר. 

נברר מיהם אותם הורמונים, מה גורם להפרשתם וכיצד הם פועלים על השריר על מנת לבנות אותו.

החלק הראשון, דיבר על הורמונים קטבוליים (מפרקים) בהקשר לפירוק שריר.

 

חלק ב'- הורמונים אנאבוליים - בוני שריר

 

כדי להתחיל לדבר על הורמונים אנאבוליים וקטבוליים, צריך להבין קודם כל כמה דברים בסיסיים.

 

מהו הורמון?

ההגדרה של הורמון מדברת על חומר שמופרש מתא/בלוטה/איבר כלשהם ופועל על תאים או רקמות אחרים בגוף.  ההורמון יכול לפעול על אותו תא ממנו הוא מופרש, על תאים שקרובים אליו וגם על תאים שרחוקים ממנו, באמצעות מעבר בזרם הדם.  הוא יגרום להתחלה של תהליכים רבים, ביניהם: העברת מסרים, בנייה, פירוק, הכנסת והוצאת חומרים מהתא. 

 

מהיכן מופרשים הורמונים?

הורמון יופרש בד"כ באמצעות גירוי כלשהו, שינוי שמתרחש בגוף וכתוצאה מכך גורם להפרשת ההורמון. 

בין האיברים/בלוטות שמפרישים הורמונים ניתן למצוא כמה עיקריים:

 

ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-בלוטה

ההיפותלמוס – "המפקח הראשי" על הפרשת הורמונים בגוף.  אזור במוח שמפריש הורמונים ראשוניים, שגורמים להפרשת הורמונים נוספים בבלוטות אחרות בגוף.

 

ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) – מקבלת מסר מההיפותלמוס על מנת להפריש הורמונים  שיגרמו להפרשת הורמונים אחרים בבלוטות נוספות בגוף.

 

בלוטות מפרישות- אדרנל (יותרת הכליה), תירואיד (בלוטת התריס), פרא-תירואיד (יותרת התריס), בלוטות המין ועוד.  מפרישות את ההורמונים הסופיים שיגרמו לתהליכים להתחיל להתרחש בגוף.

 

איברים נוספים מפרישי הורמונים

בלי קשר לציר שהזכרנו קודם, ניתן למצוא גם איברים שמפרישים הורמונים בתגובה לשינוי כלשהו בגוף. איברים לדוגמא: הלבלב, הכבד, הקיבה והמעי.

 

לאחר שהבנו מהו הורמון ומאיפה הוא מופרש, ניתן סקירה קצרה של מספר הורמונים אנאבוליים חשובים בגוף האדם:

 

1. אינסולין- הורמון אנאבולי שמופרש מתאים שנקראים תאי b בלבלב, המהווים  כ-75% מסך התאים בלבלב.  האינסולין אחראי לבקרת הגלוקוז וחומצות האמינו בזרם הדם.  אינסולין מופרש בעקבות עליה ברמת הגלוקוז ו/או חומצות אמינו בדם ותפקידו להכניס אותם לתוך רקמת השריר.  כלומר, אינסולין מופרש בעקבות אכילה (בעיקר פחמימות וחלבונים).    

תוך כדי כך, האינסולין מונע מהכבד שלנו מלייצר עוד גלוקוז ולשחרר אותו לדם, כדי שלא תהיה עליה גבוהה עוד יותר של גלוקוז בזרם הדם. 

 

אינסולין הוא גם אחד ההורמונים העיקריים שמעכבים פירוק שומן, לחומצות שומן.    

 

האינסולין גורם להגדלת מספר הקולטנים (רצפטורים) לגלוקוז על גבי תא השריר – קולטנים שנקראיםGLUT-4 ((Glucose transporter type 4, ותפקידם להכניס את הגלוקוז לתוך תא השריר.  כך שיותר גלוקוז יכול להיכנס לתא השריר לצורך הפקת אנרגיה או אחסונו כגליקוגן.

 

האינסולין גם מגביר את ניצול חומצות האמינו בשריר ע"י הפעלת אנזימים הנחוצים לבניית חלבונים ועיכוב אנזימים המפרקים חלבונים.

 

לסיכום: אינסולין מופרש בעקבות אכילה (בעיקר פחמימה וחלבון), וגורם להכנסת הגלוקוז וחומצות האמינו לתוך השריר, לצורך בניית חלבונים וגליקוגן.    

 

2. טסטוסטרון – הורמון ששייך למשפחה רחבה של "הורמונים סטרואידיים".  זוהי משפחה של הורמונים שמיוצרים מכולסטרול בגוף.  טסטוסטרון מיוצר בעיקר באשכים אצל הגבר, ובשחלות אצל האישה (במינון נמוך יותר מאשר אצל הגבר).  כמות קטנה מיוצרת גם בבלוטת האדרנל (יותרת הכליה).  הבקרה על הפרשת טסטוסטרון היא תחת פיקוח ההיפותלמוס (ציר היפותלמוס-היפופיזה-בלוטות המין) ע"י הפרשת הורמון שנקרא GnRH (GonadoTropin Releasing Hormone).  החומר שממנו מיוצר טסטוסטרון באופן ישיר נקרא אנדרוסטנדיון (Androstenedione).  ספורטאים משתמשים לעתים בחומר זה על מנת להגדיל את מסת השריר והכוח השרירי, אך אנדרוסטנדיון נחשב לסם בלתי חוקי ע"י כל איגודי הספורט בעולם. 

 

טסטוסטרון זהו אחד ההורמונים האנאבוליים החזקים ביותר בגוף האדם.  הוא אחראי להגדלת מסת השריר והעצם בגוף האדם, כמו גם על סממנים זכריים (שערות, ייצור הזרע, בלוטת הערמונית, האשכים ועוד), והוא אחד הגורמים להבדל בין המינים (זכר/נקבה).

 

ההשפעה של הורמונים סטרואידים כמו טסטוסטרון היא חזקה מאוד ולכן מספיקה בד"כ כמות קטנה של ההורמון על מנת ליצור אפקט אנאבולי.

 

עיקר האפקט האנאבולי של הטסטוסטרון בשריר מתבטא בעיקר ביצירת חלבונים ושיפור הכוח (Strength), במנגנון של בקרה,שיעתוק והפעלת גנים שאחראים לגדילת מסת השריר. 

 

טסטוסטרון הופך לאסטרוגן (Estrogen) כאשר הוא מגיע לרקמת שומן.  כ-7% מהטסטוסטרון המיוצר בגוף הופך ל-DHT (Dihydrotestosterone), חומר שאין לו יכולת להפוך לאסטרוגן והוא משפיע רק על רקמת השריר ובלוטות המין באופן הזהה להשפעת הטסטוסטרון.

 

3. GH (Growth Hormone)- ההורמון המרכזי המשפיע על הגדילה. נקרא הורמון הגדילה או סומטוטרופין (Somatotropin).  זהו אחד ההורמונים המסובכים ביותר מבחינת בקרה מטאבולית, מכיוון שהוא גם אנאבולי (בונה) וגם קטבולי (מפרק) בו זמנית.   

 

הורמון הגדילה מופרש מההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח), כאשר מתקבל גירוי מארבעה גורמים מרכזיים:

א. גירוי שמגיע מההיפותלמוס (זוכרים שדיברנו על הציר הזה?)- באמצעות ההורמון GHRH (GH Releasing Hormone).    

ב. גירוי שמגיע מהקיבה – במצב של רעב, מופרש מהקיבה הורמון שנקרא גרלין (Ghrelin) והוא גורם להפרשת הורמון הגדילה כהכנה למזון שעתיד להגיע.   

ג. בעקבות ירידה ברמת הגלוקוז בדם, למשל בעקבות ביצוע פעילות גופנית.

ד. מחזוריות יומית- שייכת למצבי שינה וערות (ולא לאור וחושך).  במהלך שנת הלילה יש הפרשה מוגברת של GH שלא תלויה בגורמי בקרה אחרים של ההורמון.

 

GH נחשב להורמון סטרס המופרש בתגובה לירידה ברמת הגלוקוז בדם.  הוא מפרק שומנים כדי ליצור מהם גלוקוז ולהעלות את רמתו בזרם הדם.  

 

אבל, GH בשונה מהורמוני הסטרס האחרים, עושה את פעולתו בצורה שמונעת פירוק חלבונים וגליקוגן. במקום לפרק חלבונים וגליקוגן, הוא ייקח אנרגיה משומנים ע"י פירוק שלהם.  הוא יגרום לשחרור חומצות שומן לזרם הדם, הן יגיעו ויקלטו ע"י הכבד שישתמש בהן להפקת אנרגיה.

 

הורמון הגדילה מגביר יצירה של חלבונים ומעלה קליטה של חומצות אמינו בשריר. 

 

GH יוצר מאזן חנקן חיובי- כלומר, גורם לירידה בהפרשת חנקן בשתן ועליה בספיגת חומצות אחינו בשריר. הוא מעודד בניית חלבונים ומעכב פירוק שלהם.

 

GH אינו מעודד פירוק גליקוגן, כך שכל הגלוקוז שנוצר בעקבות מתן GH מקורו בשומנים. והוא גם מעכב קליטת גלוקוז לתאי שריר ושומן וכך מעלה את רמתו בדם.

 

לסיכום: הורמון הגדילה הוא גם אנאבולי וגם קטבולי, תלוי על איזה מרכיב אנחנו מסתכלים. בחלבונים- תהליך אנאבולי , בשומנים- תהליך קטבולי.  בפחמימות- אין שינוי. 

 

ישנה קפיצה משמעותית ברמת ה-GH בילדות ובגיל ההתבגרות וירידה בסיומו . 

ירידה נוספת מתרחשת עם תהליך ההזדקנות.

 

4. הורמוני התירואיד- בדומה להורמון הגדילה (GH), גם הורמוני התירואיד יכולים להיות אנאבוליים (בונים) וקטבוליים (הורסים).  רק שכאן, הדבר תלוי בריכוז שלהם בגוף.  בריכוז נמוך, הם נחשבים אנאבוליים.  בריכוז גבוה הם הופכים להיות קטבוליים.

 

הורמוני התירואיד מיוצרים בבלוטת התירואיד (בלוטת התריס), שממוקמת באזור קנה הנשימה של האדם.  בלוטת התריס מאחסנת כמות הורמונים שמספיקה ל-2-3 חודשים.  

 

חומרי הגלם ליצירת הורמוני התירואיד הם: חומצת האמינו החיונית - טירוזין והמינרל החשוב - יוד

קיימים שני הורמוני תירואיד בגוף האדם: T3 (ההורמון הפעיל) ו- T4 שיהפוך ל-T3 על מנת להיות פעיל. 

הבקרה על הפרשת הורמוני התירואיד מתבצעת (איך לא...) ע"י ציר ההיפותלמוס-היפופיזה-בלוטת התירואיד. 

ההשפעה האנאבולית של T3 בשריר תתבטא ביצירת חלבונים והגברת אחסון הגליקוגן. 

מהירות התגובה של השריר להולכה עצבית, כיווץ השריר (ע"י חלבוני אקטין ומיוזין) ומאגרי הסידן בשריר, כולם יתחזקו ויגדלו בעקבות נוכחות של הורמוני התירואיד. 

ההשפעה הקטבולית של T3 תתבטא בפירוק חלבוני השריר ופירוק גליקוגן על מנת ליצור גלוקוז בדם. 

הפרשת הורמוני התירואיד מתחילה כבר אצל העובר באמצע ההריון, עולה למקסימום בגיל הינקות והילדות, יורדת בהדרגה לאחר ההתבגרות המינית, נשארת יחסית קבועה ויורדת שוב עם ההזדקנות, בגיל 60 לערך. 

 

לסיכום

ראינו שלמרות שההשפעה של כל ההורמונים האנאבולים (בונים) נועדה לתרום לעליה במסת שריר, כל הורמון פועל בדרך מעט שונה.  על כל הורמון יש פיקוח ובקרה על הפרשתו בדרך אחרת, והוא פועל במנגנון מעט שונה על השריר.   

 

ניתן לראות שלהורמונים אנאבוליים (בונים) יש השפעה חזקה מאוד על בניית שריר בגוף האדם. 

 

אם זאת, חשוב להדגיש שכל תיסוף חיצוני באחד מההורמונים הללו, מעבר לכך שהוא בלתי חוקי, יכול לגרום לבעיות רבות בגופו של המשתמש. 

 

כפי שראיתם לכל הורמון יש הרבה השפעות מעבר לבניית שריר, לכן הבקרה על יצירת והפרשת ההורמונים בגוף האדם היא עדינה ומאוזנת וכל שינוי שלה (ע"י תיסוף חיצוני) הוא מסוכן וחייב להיות תחת פיקוח רופא או כל גורם מקצועי אחר שמוסמך לכך.

 

חלק א' - הורמונים קטבוליים – מפרקי שריר

 

כותב - גל ציון-פור - דיאטן קליני וספורט, אחראי תחום תזונה ברשת ישראלבודי

עורך - גיל גרנות - מאמן ויועץ בריאות וכושר. מרצה בבית הספר למאמנים "שיאים" באוניברסיטת ת"א בנושא תוספי תזונה. ומייסד רשת ישראלבודי.

 

 

*למידע על פגישות הייעוץ שלנו לחץ כאן 

 

© כל הזכויות שמורות לישראלבודי. אין להעתיק, לשכפל, לפרסם, לצלם ולעשות שימוש כלשהו בתוכן עמוד זה, ללא אישור מראש בכתב מהנהלת האתר.
 
רוצים להרשם גם אתם ולהתחיל לעשות שינוי בזכות פגישות הייעוץ המקצועיות של ישראלבודי? הרשמו כאן נוחזור אליכם לכל הפרטים

תוכן ההודעה:

    מומלץ לשלב עם: