למעלה מ 10 שנים של ניסיון ! משלוחים מהירים עד לבית ! מעל 100.000 הזמנות ! התחייבות לנצח בכל מחיר ! ייעוץ מקצועי ואישי !

מוקד הזמנות וייעוץ אישי 1-599-500-590 בשיחה רגילה

הרשת הגדולה בישראל, סניפים: רמת גן, תל אביב, ירושלים, ראשון לציון, חולון, כפר סבא והרצליה

חדשות האתר

כמה קלוריות אתם שורפים במנוחה?

כתבה חדשה מאת גל ציון פור.

משקאות אנרגיה: טוב או רע לפני אימון כושר?

מאת: פליקס פלג – תזונאי B.sc במדעי התזונה. יועץ תזונה ברשת ישראלבודי.

פינה חדשה באתר - "תחרות המזון"

השוואות בין סוגי מזון, שווה להכנס ולהתעדכן!

"שורפי שומן": עוזרים בהרזיה או עבודה בעיניים?

מבצע חלבון MUSCLEMAXX ב-250 ש"ח!!!

משקיעים את הנשמה באימוני CROSSFIT?

מעכשיו יש לכם גב תזונתי שיתמוך בכם.
שמחים להודיע על התחלת שיתוף פעולה בין קהילת הקרוספיט בישראל לבין רשת ISRAELBODY.

איך מורידים את אחוזי השומן בגוף? מדריך מפורט

גיל גרנות, מומחה לתזונת ספורטאים, מסביר איך אפשר להוריד את אחוזי השומן בגוף, ותוך כמה זמן זה יקרה, מה דעתו על תוספי מזון, והאם אפשר להתחטב ולהרזות ללא ספורט?

"מר ישראל" הצעיר - קיבוצניק בן 17

משמעת ברזל של אימונים ותזונה, וכוח רצון הנוגע בקצה גבול היכולת - הובילו את בועז יואל, בן 17 וחצי מקיבוץ רמות מנשה, לזכות בתואר אלוף ישראל (עד גיל 23) בפיתוח גוף.

מידע מקצועי וכתבות חנות תוספי התזונה

מועדון החברים

מצא כתבה:

ניתוח ערכי בדיקות דם- חלק א'

מאת: גל ציון-פור - תזונאי B.SC- יועץ תזונה ברשת ישראלבודי

קטגוריות: תזונה  

 

מאמר זה אינו בא להחליף דעה מקצועית של רופא, דיאטן או כל סמכות רפואית אחרת.  לאחר קבלת תוצאות בדיקת דם מומלץ תמיד להתייעץ עם רופא המשפחה שלכם לגבי השלכותיהן של התוצאות.

 

לא פעם, מגיעות אלי פניות בנושא בדיקות הדם, מה בדיוק אומרות האותיות שכתובות על גבי הטופס שקיבלנו מקופת החולים?  מה ההבדל בין ספירת דם כללית לבין כימיה של הדם, למה צמים לפני הבדיקות, ומה אומרות התוצאות.  

 

המאמר הבא נועד לעשות קצת סדר בבלאגן...

 

נתחיל מכך שהדם הזורם בגופנו נחלק ל-2 חלקים עיקריים:

א.      המרכיב הנוזלי (פלזמה) – מכילה בתוכה מים (80%-85%), יונים, גזים (חמצן ופחמן דו-חמצני), יסודות קורט ומולקולות אורגניות (גלוקוז, חומצות אמינו, שומנים ופסולת חנקן).

ב.      המרכיב התאי – כדוריות הדם האדומות ותאי דם לבנים.

 

בניתוח בדיקות הדם, לא אפרט את הערכים הנורמאלים של כל מדד, כיוון שהערכים משתנים ממעבדה למעבדה (בגלל יחידות מידה שונות) וממילא הטווח התקין מופיע על גבי טופס בדיקת הדם.  בכל מדד אציין מה עלול לגרום לרמה גבוהה מעל הטווח הנורמאלי או לרמה נמוכה מהטווח הנורמאלי. 

 

קחו בחשבון שלעתים נמצא אנשים בריאים לחלוטין שחורגים מעט מהטווח הנורמאלי במדדים מסוימים, מכיוון שהטווח חושב לפי ערך סטטיסטי באוכלוסיה והרי כל אחד מאיתנו שונה במקצת....J

גם לאנשים שעוסקים בספורט יש חריגות במדדים מסוימים, בעיקר בגלל תהליכי פירוק ובנייה מוגברים.  נדון בכך בהמשך.

 

בד"כ חריגה בכמה מדדים הקשורים זה בזה, תיתן לנו אומדן מדויק יותר לסוג הבעיה, כמובן תוך התייעצות עם רופא מומחה.

 

נתחיל מהבדיקה השגרתית והנפוצה ביותר שנקראת ספירת דם כללית ומסומנת באותיות CBC(Complete Blood Count).  האלמנטים שנבדקים בתוכה הם המרכיב התאי של הדם ולא הפלזמה:

1. WBC (White Blood Count)- סך התאים הלבנים (לויקוציטים) בגוף. 

   רמה גבוהה עשויה להעיד באופן כללי על תהליך דלקתי בגוף.  רמה גבוהה מאוד עשויה  

   להעיד על תהליך סרטני בשלב מאוחר שלו.

   רמה נמוכה יכולה להעיד על תת-תזונה חלבונית, חסר בויטמינים ומינרלים (B12,ח'  

   פולית,מגנזיום או ברזל).  יכולה להעיד גם על כשל חיסוני או תהליך סרטני בשלב מוקדם  

   שלו. 

   כדי לדעת מהי הבעיה נצטרך לבצע אנאליזה מעמיקה יותר לסוגי תאי הדם הלבנים.  

   אנאליזה זו נקראת בשפה המקצועית "דיפרנציאל" או ספירה מבדלת.

   בד"כ מבצעים ספירה מבדלת כבר בבדיקה הראשונית, ואז יופיעו המדדים של כל אחד 

   מסוגי תאי הדם הלבנים.       

2. (Red Blood Count) RBC- סך התאים האדומים (אריתרוציטים) בגוף. 

   רמה גבוהה עשויה להעיד על עישון, הימצאות בגובה רב, ביצוע פעילות גופנית אירובית,  

   או גידול מפריש בבלוטת יותרת הכליה.  גם ביצוע פעילות גופנית אירובית לאורך זמן יכול 

   להעלות את מס' כדוריות הדם האדומות, בגלל הביקוש לחמצן ע"י רקמת השריר ואיברים 

   נוספים. 

   רמה נמוכה יכולה להעיד על דימום, אנמיה המוליטית (הרס כדוריות דם אדומות), אנמיה  

   מחסר ברזל,מלריה או זיהום.  שימו לבספורטאים חשופים לאנמיה כתוצאה מחסר  

   ברזל, יותר מאשר האוכלוסיה הממוצעת, מכיוון שהם משתמשים יותר בכדוריות הדם

   לנשיאת חמצן לרקמות.  לכן ספורטאי חייב להקפיד על צריכה מספקת של ברזל. 

3. (Hematocrit) HCT- ערך שמגיע באחוזים ומצביע על אחוז תאי הדם מסך נפח הדם.

   רמה גבוהה יכולה להעיד על התייבשות, או כל מחלה שמעלה את רמת התאים

   האדומים/הלבנים בגוף.

   רמה נמוכה תעיד על דימום, אנמיה או מחלה שמורידה את רמת התאים הללו בגוף.

4. (Hemoglobin) Hb- חלבון בתוך כדורית הדם האדומה שתפקידו לקשור את החמצן  

   והפחמן הדו-חמצני ולשאת אותם בזרם הדם.  רצוי שאצל ספורטאים יהיה ערך זה בטווח  

   הגבוה של הנורמה, בגלל שספורטאים (בעיקר תחום האירובי) חשופים לסכנה מוגברת  

   יותר של אנמיה. 

   רמה גבוהה יכולה להעיד על עודף כדוריות דם אדומות מסיבה כלשהי.

   רמה נמוכה יכולה להעיד על אנמיה, דימום או הפרעה ביצירת הדם. 

5. RBC morphology- בדיקת פני שטח כדורית הדם.  הערכים כתובים בטופס כ-

   Hyper/Hypo Micro/Macro ,, ומעידים על גוון הכדורית וגודלה (יכולים להצביע על

   אנמיות שונות).

6. (Platelets) PLT- כמות טסיות הדם (טרומבוציטים) בגוף. 

   רמה גבוהה יכולה להעיד על קרישיות יתר של הדם או על התייבשות.

   רמה נמוכה עשויה להעיד על חסר טסיות או עודף נוזל בדם.

7. (Mean Platelet Volume) MPV- נפח הטסיות הממוצע מעיד על תכולתן וגודלן.

   נפח גבוה מעיד בד"כ על יציאה לא תקינה של טסיות הדם מתא האב שלהן במח העצם.

   נפח נמוך יכול להעיד על בעיה בתוכן הטסיות ועל בעיה בקרישיות הדם בגלל זה.

8. (Ferrum) Fe- כמות הברזל בסרום הדם.  חשוב לציין שבדיקה זו על סמך עצמה אינה

   משקפת את משק הברזל בגוף.  יחד עם בדיקות נוספות היא יכולה להעיד על בעיה  

   כלשהי.  רמת הברזל בסרום הדם משתנה בין שעות היום ואינה מדויקת כל כך. 

   רמה גבוהה שחוזרת על עצמה יכולה להעיד על צריכת ברזל גבוהה בדיאטה, הרס  

   כדוריות דם אדומות, מלריה או פגיעה גנטית בחלבון הנושא ברזל בגוף (טרנספרין).

   רמה נמוכה עשויה להעיד על מאגרי ברזל נמוכים לאורך זמן, צריכת ברזל נמוכה בדיאטה,

   איבוד ברזל מוגבר בזיעה, בשתן ובצואה (בעיקר אצל ספורטאים) או בהריון.

9. Ferritin- מאגרי הברזל העיקריים בגוף.  זוהי בדיקה אמינה יותר למשק הברזל בגוף  

   לאורך זמן.

   רמה גבוהה יכולה להעיד על ייצור גבוה של פריטין בגלל פגיעה גנטית, חוסר פינוי של  

   עודפי ברזל או גידול בכבד.

   רמה נמוכה יכולה להעיד על דלדול מאגרי הברזל בכבד ובשריר.

 

לסיכום:

כל העוסקים בספורט, גם אם הנכם בריאים, הקפידו לבצע בדיקות דם מדי שנה עד שנתיים.  התמקדו בעיקר במדדים היכולים להצביע על סיכון לאנמיה (משק הברזל בגוף, כמות ההמוגלובין וכדוריות הדם האדומות). רצוי שערכים אלו יהיו בטווח הנורמלי הגבוה אצלכם כיוון שאתם חשופים יותר מהאדם הממוצע לאנמיה בעיקר מחסר ברזל. 

 

גל ציון-פור - תזונאי B.SC- יועץ תזונה ברשת ישראלבודי

עורך: גיל גרנות, יועץ מומחה לתזונת ספורט ופיתוח גוף. מייסד רשת ישראל בודי ומנהל אתרIsraelbody.org

 

לחלק ב' - לחץ כאן

 

 


תוכן ההודעה:

מומלץ לשלב עם: